<h1>האשכול — רצב"א, הלכ' תפילה וק"ש</h1>
<h2>דף ג.</h2>
תנו רבנן (חולין כ"ד:) נתמלא זקנו ראוי לעשותו שליח צבור ולירד לפני התיבה ולישא את כפיו, שליח צבור נקרא לפי שצרכי צבור נחתכים על פיו. והא דאין יורד לפני התיבה מי שלא נתמלא זקנו, היינו שאין ממנין אותו לכך משום כבוד הצבור, אבל באקראי מוציא רבים ידי חובתן משהביא ב' שערות בזמנם וכן נושא כפיו משהביא ב' שערות אף אם אין כאן כהן אלא הוא, אבל אין ממנין אותו לכך עד שיתמלא זקנו, אבל קודם שהביא ב' שערות אפי' באקראי אינו נושא כפיו לבדו אבל עם כהנים אחרים גדולים עולה לבסומי קלא כמו שהיו עושין בשיר דתנן בין רגלי הכהנים היו עומדין וצוערי הלוים נקרין ועוד נראה דאפי' מצוה איכא כדי לחנכם וללמדם... ואימתי כשר לעבודה משיביא ב' שערות ר' אומר עד שיהא בן עשרים. שדר רב נטרונאי גאון ריש מתיבתא דמתא מחסיא במקום שאין מצוי שליח צבור שנתמלא זקנו ואיכא בן י"ג שנה ויום א' שהביא ב' שערות יורד לפני התיבה שהוא מחויב בדבר ויכול להוציא רבים ידי חובתן, דבמקום שאפשר למיהוי גברא מליא עדיף טפי מינוקא אבל במקום בטול קדושה ויש"ר אפי' בן י"ג נעשה ש"צ. ונראה דאף כהן בן י"ג שנה ויום א' במקום שאין כהן גדול כלל, עולה לדוכן. שמעתי מרבותי שאלה השמועות בגמרא תשעה ועבד מצטרפין, תשעה וארון מצטרפין, שנים ושבת רמיזי בעלמא נינהו, וקטן פורח וקטן היודע למי מברכין דאמרי מצטרפין, כולן אינן הלכה ואין עושין בהם מעשה. אמר רבי יהושע בן לוי כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו קורעין גזר דינו של ע' שנה שנ' בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' מה טעם בפרוע פרעות משום דברכו את ה' פי' בפרוע פרעות בטול פורענות, כי פרעה אהרן מתרגמינן ארי בטלינון אהרן. אמר ר' יוחנן אפי' יש בו שמץ ע"ז מוחלין לו כתיב הכא בפרוע וכ' התם כי פרוע הוא.
<h2>דף י.</h2>
וכשהוא חוזר, חוזר למקום שפסק, אע"ג דשהה כדי לגמור את כולה, אין צריך לחזור לראש, כיון דגברא חזי והמקום גרם להפסיק והכי אסיקנא בין בק"ש בין בתפלה, ויש אומרין דבתפלה צריך לחזור אם שהה כדי לגמור כולה אף אם הי' יכול להתפלל בעת שהפסיק דהכי משמע מדקאמר התם דאינו חוזר לראש בין בהלל בין בתקיעות בין במגלה משמע בתפלה לחוד אם שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש.
